דו שיח

בפאב קוראים לו מיכאל והוא שוטף כלים
לה קוראים מיכל והיא מלצרית עד סוף הלימודים
לפעמים הם מתים ללכת מחובקים ברחובות
תל אביב כמו איזה שני הומואים אבל תיכף הם מתאפקים

מאז הבחירות האחרונות בכל פעם שהם שוכבים היא מדמה
את העונש ומדמה את עצמה מגולחת ראש בשוק הכרמל
ושלט גדול היא מדמה על צווארה "מזדיינת עם ערבים"
רק מיכאל עוד מרגיש שמח כאילו היא תגן עליו

אבל המקרה שלהם הוא פרטי מדי וצריך בעצם לכתב על קצבאות
לכל התינוקות גם לתינוקות הערבים וחשמל לכל הכפרים וטיפת חלב
לכל האמהות ומגרשי משחקים ושיעורי נגינה וספסלים צבעוניים בשדרות שאינן
לפעמים הם מדברים על הסיסמאות החשובות האלו בלחש במיטה
כאילו נזהרים לפעמים בלחש סתם כמו שני אוהבים

1984



מתוך:  יצחק לאור . שירים   1974- 1992
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002